האמנם?Manhattan Love Story

Meet Peter.Meet Dana.

או שאולי לא תכירו. מיד אסביר...אבל לפני הכל,
מה אנחנו רואים בטריילר? תחילה נגלית בפנינו מנהטן האהובה וביחד איתה בחור שחצן עם חיוך זחוח ובזמן שהוא עסוק בלהרהר מחשבות דושיות למדי, אנחנו מקבלים כמה גלימפסים של אופנת רחוב ניו-יורקית-שיקית. משם אנחנו עוברים להכיר את דיינה, בחורה עם אאוטפיט מגניב ותספורת מתוקה שאוהבת תיקים יפים ו-וואו באמת יש שם כמה תיקים יפים.

ולמרות הפתיחה האופטימית, לא תכירו את פיטר ודיינה. מדובר בסדרה חדשה שלא הצליחה לשרוד אפילו עונה אחת. בכך היא מצטרפת לשורה של סדרות חדשות מז'אנר הקומדיה הרומנטית שבוטלו כמעט מיד עם עליתן, כמו: A to Z ו- Selfie (הבאמת מזעזעת). מאוד לא מפתיע שהסדרה הזו כשלה, מדובר בסדרה משוללת מעוף שבכוח מנסה לקבע קלישאות על נשיות וגבריות. מצד אחד, יש לנו את הבחורה המפוזרת וחסרת האונים שמחכה שיצילו אותה כאשר מי שבא להצלתה הוא בחור שטחי ושחצן שפשוט יודע מה טוב בשבילה. כנראה בשנת 2014 עם סדרות מצליחות כמו: Girls, The Mindy Project וכו' שמצליחות להראות מודלים אחרים של נשיות וגבריות, הצופה יודע לברור את הסדרות שלו ולהכריע שסדרה כמו MLS פשוט לא תכנס לרשימת הצפייה שלו.

ובעוד שמדד האיכות הטלוויזיונית מדשדש, מדד האיכות האופנתית מרקיע אל על. דיינה הדמות הראשית לרוב אוהבת צבעים פסטליים, פרינטים שמחים של פרפרים ופרחים, וצווארונים מבצבצים. היא נושאת אותם בכזו חן ומתיקות כשאת כל הלוק שלה משלימה תסרוקת הקארה השיקית שלה. למרות הגריעות של הסדרה ובאמת שקשה לי לצפות בסדרות מהסוג הזה, צפיתי בכל חמשת הפרקים רק בשביל לתעד את מלבושיה של דיינה. טוב וגם בגלל שניו יורק שם.

כבר בטריילר אפשר לראות אותה לובשת חולצה עם צווארון שחור-לבן שעליו מתנוססות פניה של אישה (פורטרט), מעליה סוודר בצבע שמנת ומעל כל זה היא עוטה על עצמה ז'קט חאקי כאשר בדש השמאלי שלו מחוברת סיכת דובדבן, לגמרי-MUST HAVE THAT.
חיפוש דיי פשוט בגוגל אימאג'ס מוצא את המקור של הצווארון המיוחד: CARVEN Habotai Stamp Print Shirt

אהבתי גם את החצאית והחולצה בעלות ניחוח הפיפטיז שרואים אותה לובשת באחד הפרקים כאאוטפיט שלם וזאת למרות שילוב הפסטלים שבדרך כלל מאוד קשה לעיכול, לפחות עבורי:

המקור: טופשופ כפי שכבר אותר ב: Worn on Tv
ואהבתי גם את החולצה האדומה עם הנקודות הלבנות (שמשולבת באומץ רב עם סוווטשירט בצבע מנטה)

שהזכירה לי קצת את הביקור האחרון שלי בספרינגפילד, מותג של קבוצת cortefiel הספרדית. הסגנון של ספרינגפילד הוא קאז'ואל ונוח ורוח הנעורים שולטת שם ביד רמה. כמו כן, המחירים בכלל לא יקרים. בארץ, ספרינגפילד נרכשה על ידי המשביר לצרכן ונמצאת תחת חסותו. האמת שעדיין לא החלטתי אם זה יתרון או חיסרון, מה שבטוח שתמיד יש שם בגדים שמוצאים חן בעיניי. בקטלוג האינטרנטי שלהם מצאתי כמה הצעות (Looks-לא ייאמן שפשוט אין לזה מילה בעברית...) שמהדהדות את הלוק של דיינה.

ולסיכום, כל מה שנותר לי לומר זה שחבל שהמאמץ והתחכום שניכרים בסטיילינג לא ניכרים גם בכתיבה של הסדרה, כי ככה יכולנו להמשיך להנות מאאוטפיטים קסומים ומתוקים.
בינתיים נערוג למנהטן ונהנה מהשיר הקסום והמתוק הזה של נורה ג'ונס:

קוראת דברים לסדר

לקראת השנה החדשה, כמו כולם גם אני מגיעה לתובנות ומכינה רשימת רזולוציות. אז אני לא הבן אדם הכי מאורגן ומסודר בלשון המעטה. אני תמיד מקנאה בבנות שיודעות איך לקפל יפה את הבגדים שלהן ולאחסן אותם באופן פרקטי בארון. אני תמיד מקנאה בבנות שיודעות לשים את כל התכשיטים והפיצ'עפקס שלהן בקופסאות יפות וחמודות ואני תמיד מקנאה בבנות שהבית שלהן מסודר ומצוחצח למשעי.
תמיד נראה לי שבנות כאלו הן פשוט הרבה יותר שלוות, שכמו שהבגדים שלהן מקופלים יפה, כך גם השאיפות, המטרות, המחשבות והלבטים שלהן, מאורגנים ומקופלים יפה על מדפי ליבן.
הרזולוציה הכי גדולה שלי לשנה החדשה היא לקרוא דברים לסדר. לארגן את השאיפות והרצונות שלי וגם את הלבטים והמחשבות הפחות טובות כל אחת ואחד בפינה שנועדה עבורו או עבורה בלב, בכבד, בלבלב, באונה הימנית, בתריסריון, באונה השמאלית, בכל חלקי הגוף.
ההתמקדות הראשית עומדת להיות בארון הבגדים שלי כאשר המוטו המרכזי שמנחה את כל העניין הוא Out with the old, in with the new. תחילה אפנה את הדברים הממש ישנים והממש קטנים. לאחר מכן אעבור לדברים יפים וטובים אבל כאלו שלי באופן אישי קצת נמאס מהם. את הדברים הישנים והקטנים אני חושבת שאתרום לצדקה, לעמותה כלשהי ואת הדברים היפים והטובים אעביר הלאה באמצעות אפליקציה ממש לוהטת להחלפת בגדים בשם טרנץ'. אחרי שאעשה זאת יתפנה לי מקום בארון ואולי גם בלב ואוכל למלא את שניהם בחלומות חדשים ואולי בסוף אהיה קצת יותר כמו הבנות מלמעלה, הבנות המסודרות האלו. אולי.
ואולי זו תהיה גם הרזולוציה לשנה החדשה של בטי דרייפר. יותר החלק של הארגון והסידור במובן הנפשי כי הארון שלה בטוח מסודר. ואי אפשר בלי הדימוי האיקוני הזה של בטי יורה ביונים של השכן:

מד מן חזרי כבר לחיי!