יום שלישי, 13 במרץ 2018

ג'יין הבתולה//הסדרה המושלמת לבינג' של חופשת לידה

אז למרות שצפיתי (עדיין צופה) כבר בכל הסדרה בזמן אמת (בערך מהרגע שהיא החלה להיות משודרת), חזרתי לצפות בה בחופשת הלידה שלי שמתרחשת ברגעים אלו ממש, והפעם בפורמט בינג'. מעבר לכך שבעייני זו אחת הסדרות הטובות בטלוויזיה כיום (אסביר מיד למה), אני שמחה גם להכריז שזו הסדרה האולטימטיבית לצפייה מהסוג המרתוני-בולמוסי לאימהות הרצוצות שבינינו "שנחות" להן בחופשת הלידה. וזה למה? כי ובכן ג'יין הבתולה (!) במהלך מה שהיתה אמורה להיות בדיקה גניקולוגית שגרתית לגמרי נכנסת להריון בטעות באמצעות הפרייה מלאכותית שהייתה בכלל מיועדת לפטרה אשתו של רפאל שלג'יין פעם היה קראש עליו. כבר מבולבלות? יופי, זו בדיוק המטרה. 

'גיין הבתולה' היא מעין סאטירה על ז'אנר הטלנובלות המרכז-דרום-אמריקאיות, אבל במקום לגלוג מתנשא שמבטל את הז'אנר, הסדרה חוגגת את הז'אנר ומאפשרת לנו כצופים וצופות להנות ממנה מבלי לחוש מבוכה או "פדיחה" בגלל שאנחנו צופות בטלנובלה. היא עושה זאת באמצעות קאסט מדהים של שחקנים, דיאלוגים שנונים ומשעשעים, דמות ראשית מצוינת (ג'ינה רודריגז התותחית) והתעסקות בנושאים כמו הריון ולידה, אהבה וזוגיות ומערכות יחסים באופן כללי בצורה שמעוררת אמפתיה, הזדהות והתרגשות כנה מבלי שכאמור נחוש את אפקט "הפדיחה".

מתוך האינסטוש שלי


זו הייתה חוויה מאוד כיפית ושונה לראות את הסדרה שוב ברצף במהלך חופשת הלידה שלי (שעדיין בעיצומה) כי חוץ מהשלב של ההריון שגם נחמד להזכר בו דרכה, עוברים את שלב פוסט ההריון ביחד עם ג'יין המלכה ועם ההתמודדויות הכי אמיתיות: לילות וימים חסרי שינה, קשיי הנקה, חולצות מוכתמות מפליטות ודליפות חלב, מראה כללי לא משהו (בלשון המעטה) ודאגה אינסופית לגור האדם חסר האונים שזה עתה הגיח לעולם. הסדרה מטפלת בעדינות ובחוכמה בנושאים כמו דיכאון אחר לידה, ההשוואה האינסופית לאימהות ותינוקות אחרים, החזרה לעבודה והשאיפה לשלב אימהות עם מימוש עצמי וכמובן עודף המידע והעובדות האלטרנטיביות בנוגע ל-איך ללדת ולגדל תינוקות: דולה? מנשא? הנקה בלעדית? 

GIPHY





מצאתי את עצמי כל כך מזדהה עם ג'יין בזה שמצד אחד היא רוצה לדעת הכל ולעשות הכל "נכון", אבל לצד זה בוחרת במה שמתאים לה ולא במה שלכאורה "חובה" לעשות. כמו למשל, במקום לקחת דולה, היא מחליטה שבחדר הלידה יהיו לצידה אימא שלה וסבתא שלה שתמיד עושות הכל ביחד. החלטה שמאוד ריגשה אותי, כי גם אני העדפתי שאימא שלי תהיה איתי בחדר הלידה (לצד בנזוגי כמובן), כי למרות זה שלפעמים אימא "מציקה" ו"לא מבינה" ודולה היא "מכילה" ו"תומכת", בסופו של דבר, זו הייתה חוויה אותנטית ומרגשת (ורחוק ממושלמת, ממש כמו החיים עצמם) עם תחושה יפה של המשכיות הדורות ועוצמה נשית (בכל זאת נולדה לי בת - יאיי גירל פאואר!). זו כמובן החלטה מאוד אינדיבידואלית וסובייקטיבית, אבל אני מאמינה שגם לאלו מכן שחווו חוויות אחרות/כן לקחו דולה, תוכלו למצוא קווים משיקים ולהזדהות ולהתרגש ביחד עם ג'יין.

"You want to continue to push yourself and be inventive," showrunner Jennie Snyder Urman tells THR, "and yet, make sure that you're still doing the things that make the show what it is."
https://www.hollywoodreporter.com/live-feed/jane-virgin-boss-season-2-831115
בנוסף, הסדרה מטפלת ברגישות בנושאים כמו הגירה לא חוקית לארה"ב (מאוד רלוונטי בעידן טראמפ), בפערי הדורות: סבתא שמרנית (אבל כל כך מגניבה), אימא מתירנית ונכדה שיצאה מעין שילוב. בסופו של דבר, בזכות כלללל אלו זו סדרה ביקורתית, פמיניסטית וכייפית לצפייה. עוד על הסדרה כתבה ממש יפה חן חדד (שכמעט תמיד צודקת) ב'הארץ'. 

שורה תחתונה: ממליצה בחום! תודו לי אחר כך.
דיסקליימר קטן: בנטפליקס יש רק שתי עונות נכון לעכשיו. את העונה השלישית והרביעית תאלצו להוריד.
**עדכון: העונה השלישית נחתה ממש עכשיו בנטפליקס!


10 תגובות :

  1. גנבתי פה ושם כמה פרקים
    צריכה לראות ברצף

    השבמחק
  2. אז אמנם אני שומרת בקנאות את האנטומיה של גריי לחופשת לידה המתקרבת שלי אבל עשית לי חשק להוסיף גם את זה :)

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מאמינה שתוכלי להספיק את שתיהן;) תהני!

      מחק
  3. סדרה מעולה!
    ראיתי אבל רק עונות 1 ו-2 בגלל המחסור בנטפליקס.

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, נטפליקס ממש מעצבנים בקטע הזה. מקווה שהעונות יגיעו בקרוב, מקסימום בינתיים את יכולה להוריד או לצפות באתרי צפייה ישירה.

      מחק
  4. לא מצליחה למצוא זמן לסדרות...אבל נהנתי לקרוא את הפוסט ��

    השבמחק
    תשובות
    1. שמחה לשמוע! שנהנית לקרוא, לא שאין לך זמן לצפות בסדרות;)

      מחק