בסימן איור: מתנות לחג/המלצות לשבת

לפני שמתחילים, אם גם לכם חם וכל מה שמתחשק זה להעביר את השבת עם מיזוג וגלידה (ניסיתם את גלידת החרוסת של בן&ג'ריס?!), אז רצוי מול סדרת טלוויזיה טובה אבל אם אתם פחות במוד של קאוץ' פוטאטו גם להאזין לאלבום המופתי הזה של Kings of Convenience יהיה אחלה של דבר, באחריות, עשיתי את זה במשך כל השבוע האחרון.

ולענייננו, דבר מה שהפנמתי לאחרונה: כשפסח בפתח כולם במתח! זה בהחלט משהו שאני יכולה להזדהות עימו ולא כי אני מצחצחת ומקרצפת את הבית ועסוקה בלקנות מתנות לכולם. אלא כי זה מה שכולם מסביבי עושים. העובדה שכולם במתח כשפסח בפתח עושה אותי במתח ועכשיו כשהורדתי את זה מהלב, אני יכולה לומר בבטחון שאני ממש לא עומדת להשתעבד ולהכנע לתחושת האובר-צרכנות והאובר-השתדלות שיש בחג הזה. זה בכלל אמור להיות חג החירות לא? חוץ מזה, זה לא שיש לי איזה מליון דודות לקנות להן מתנות ואין ממש טעם שאני אעמול כרגע על הנקיון והסדר בדירה שכורה שאני עומדת לעזוב ממש ממש בקרוב.

אבל מה לעשות שלאלהים היו תכניות אחרות בשבילי, בכל זאת, הוא הוציאני ביד חזקה ובזרוע נטויה ממצרים וכל זה, אז כך יצא ובעת שיטוט רנדומלי במספר מוקדים בעיר, החלו ליפול עליי כל מיני דברים יפים ומגניבים מהשמיים (רק למען הסר ספק: השיטוטים לא היו רנדומליים בכלל ולא באמת נפלו עליי דברים מהשמיים, זה נכתב למען העצמת הסיפור;)), וברגע שזה קרה כבר ממש לא יכולתי להמשיך עם האמירות וההכרזות ונאלצתי להכנע.
התחנה שבה התרחש הנס הראשון היתה "בית הצעירים" במזא"ה 9 ושם חזיתי בקסם שנקרא: תערוכת אמנות ברת השגה של לה קולטור. זה בהחלט היה פלאי ומשובב נפש להיות כה קרובה לאמנות שאני לא צריכה למשכן בשבילה כליה. יחד עם זאת, הפלא האמיתי בכלל נח לו בחנות הקטנה והמתוקה של התערוכה שבה היה מגוון נחמד מאוד של מוצרי נייר מאויירים ומשורבטים במחירים נוחים גם כן. בשלב הזה ליבי כבר התרכך מעט והצליחו להשתרבב לתיקי שני פריטים ייחודיים עד מאוד. הראשון הוא הגדה של פסח, כן, כן, שמעתם נכון... הגדה שכל החלקים בה מאויירים ביצירתיות רבה על ידי אמן שונה ובניגוד לשאר הדברים שחמדתי לעצמי, זו עומדת להיות מתנה שתנתן למארחים בערב החג.

התערוכה הספציפית הזו במזא"ה 9 כבר הסתיימה אבל קבלו לינק לעמוד הפייסבוק של לה קולטור שדרכו ניתן להרשם לעדכונים על תערוכות נוספות: LaCulture.
הדבר השני שרכשתי בתערוכה הזו, זהו איור מקסים של האמנית גפן רפאלי. היא יוצרת איורים ממש יפים עבור מגזינים ואתרים ויש לה גם חנות שבה היא מוכרת איורים שלה על חולצות, תיקים וכו', אני בעקרון הכרתי אותה דרך חברה שעוקבת אחרי חשבון האינסטגרם שלה: dailydoodlegram שבו היא מעלה מדי יום איור. את האיורים היא מאיירת בעט שחור (מדובר בסיטואציות שהן בעצם השראה שהיא שואבת ממשתמשי אינסטגרם אחרים), לאחר מכן היא מצלמת את האיור באייפון ומעלה לאינסטגרם, התוצאה נקייה, ייחודית ומעניינת. בגלל שיש לי פטיש לנזירות הייתי פשוט חייבת שהאיור הבא שמגיע בתור גלויה קטנה יהיה שלי:

בשלב הזה כבר נהיה לי דיי ברור שאלהים מסמן לי שאיורים זה "הדבר" אז ברגע שחברה הציעה לי להתלוות אליה למכירת חפצים מאויירים של בתיה קולטון ורותו מודן כמובן לא היססתי והלכתי בעקבות הקריאה הן החברית והן האלוהית. בתיה קולטון ורותו מודן הן שתי מאיירות וותיקות שמאיירות לספרי ילדים, רומנים גראפיים וכו' וכו' ומדי פעם הן מטביעות את האיורים שלהן על חפצים יומיומיים ועושות מכירה למשך כמה ימים כדי שגם העוברים והשבים יוכלו להנות מפריטים משובחים ומתוקים כל כך. אני כבר זמן מה ממש חושקת במחברת ופנקס ומאוד שמחתי כשמצאתי אותם שם:

שדרות רוטשילד 69, תל אביב. שבת: 10:00-18:00.

ולמרות הכל, עדיין מדובר בבלוג על אופנה וטלוויזיה וגם לבלוג מגיע לקבל מתנה לפסח, לכן, מאוד שמחתי כשבשיטוט רנדומלי (והפעם על אמת) באינטרנט מצאתי ספר שכותרתו היא לא פחות ולא יותר: Fashion on Television ובאותו הרגע רכשתי את גרסת הקינדל שלו וכבר באותו היום התחלתי לקרוא. לא מוקדם מדי לומר שהספר הזה עומד להיות התנ"ך של הבלוג. הספר מהווה אבן דרך בתחומו וסוקר ומנתח באופן אקדמי, נהיר ומעניין את הקשר בין אפנה לטלוויזיה, לתרבות הצריכה והערצת סלבס ועוד. אם יש עוד מישהו בקהל שמתעניין קצת בקשרים הללו כמוני, אני ממליצה בחום ווואו כמה שחם כאן עכשיו.

*הערת המחברת: עדיין ללא מצלמה. התמונות הנ"ל צולמו במצלמת סמארטפון רגילה ועובדו באינסטוש.