רגעים שאהבתי השבוע: מחשבות על נשיות, פמיניזם ועוד

רק לפני כחודש וחצי כתבתי כאן על כך שמד מן חוזרת ואיזה כיף זה והנה היא כבר נגמרה והיא לא תחזור יותר לעולם:( לא כל כך בא לי לדבר על הפרק האחרון והאמת שגם אין לי ממש מה לומר ובעיקר אני נמצאת בהכחשה מוחלטת. בא לי יותר לדבר על פרק 12 בעונה, Lost Horizon. מאוד אהבתי את הפרק הזה שהיה תמהיל של רגעים מערערים ומפרי שלווה לצד רגעים מרגשים ומעוררי השראה. מבחינתי "הרגע של הפרק" שמור לג'ואן שפשוט לא חסכו מלהבהיר לה שהיא כבר לא בקנזס יותר. בעוד שsc&p זו היחידה המשפחתית הקטנה-הבית, מקאן אריקסון זה גוב האריות הזועם-העולם כולו.
בכל הפרק שררה מעין אווירה סנטימנטלית שניסתה לייצר תחושה של אידיליה ומשפחתיות סביב החברה הקודמת וזאת בקונטרה מוחלטת לחברה החדשה שמוצגת כקונפורמיסטית ועוינת. רוג'ר ופגי שקועים בנוסטלגיה ומעבירים את זמנם במשרדים הקודמים עד הרגע האחרון. מאוד אהבתי את הקטע שבו פגי בעצם חושפת את המניפולציה ואומרת לרוג'ר שהוא שקוע בנוסטלגיה סתם כי הם עוזבים ובכלל זה לא היה מקום כזה משהו. זה מעניין כי באמת נוצרה תחושת געגועים לגוד אולד sc&p כאילו מעולם דברים רעים לא קרו שם, כאילו מעולם לא השפילו את פגי או מכרו את נשמתה של ג'ואן לשטן תמורת כמה פרוטות אבל עכשיו כל זה לא משנה, עכשיו הכל נגמר והרעים האמיתיים הם מקאן אריקסון.

בחזרה לגו'אן: בsc&p יש לה את דון, רוג'ר ופיט וכל אחד מהם מנסה לתמוך בה בדרכו שלו ובאמת אפשר להרגיש כיצד זו משפחה, אחד זה הדוד התומך, השני זה האבא שמנסה להכניס בה קצת שכל והשלישי זה האח שלפעמים מעצבן אבל לפעמים גם ממש סבבה. וזה בניגוד לשלושת הגברים הדורסניים והסקסיסטיים שג'ואן ניצבת מולם במקאן אריקסון, אחד לא מקצועי בעליל ופשוט חתיכת דוש בגדול, השני הוא אינטרסנט-סוטה והשלישי, כאילו "הסבא הטוב" אבל בעצם הוא ממש רשע. כולם טורחים להזכיר לג'ואן שפה ממש לא אכפת להם מה היה הסטטוס שלה "שם" ופה היא רק עוד, סלחו לי, תחת וציצים שצריכה להכנע ולעשות כל מה שאומרים לה ואין לה בעצם שום SAY. בהחלט מרתיח ולא הוגן...
גם לפגי היה רגע בפרק הזה, בעודה מפנימה שלא צריכה כל הזמן "לגרום לגברים להרגיש בנוח" (עם קצת עזרה מחבר...;))

ואפשר לראות זיק לכך בבגדים. מעבר לזה שחשבתי שפגי היא המתלבשת של הפרק, ניתן לראות את המהפך שהיא עברה דרך הלבוש. בתחילת הפרק היא לבשה חליפת משבצות עם מעין סרט עניבה מלמלתי כזה (באנגלית: pussy bow) שמצד אחד חשבתי שהיא ממש שווה, בעיקר בזכות השילוב של ההדפסים: נקודות, משבצות, שחור, לבן וכו'... ומצד שני, החליפה בהחלט משדרת שמרנות וקלאסיות שכבר לא תואמת את רוח התקופה. בסוף הפרק, כשהיא צועדת במסדרונות הצרים של מקאן אריקסון עם סיגריה בפה, משקפי שמש ואטיטוד היא כבר לבושה לגמרי אחרת, בווייב הרבה יותר צעיר והיפי.
רגע אחר שאהבתי שבמקרה גם ממש התחבר לי עם החליפה של פגי, היה כשנתקלתי בשיטוטיי באינטרנט בקולקציית הריזורט של ראף סימונס לדיור שנערכה ב"ארמון הבועה", מדובר בבית שמורכב כולו מתעלות וצורות של בועות ועיגולים בגדלים שונים. ראף סימונס אמר שהבית הזה מיוחד כי הוא "נשי"-כל הצורות המעוגלות האלו הן הכי ההפך ממבנה פאלי ואני הכי בעד! בכל מקרה מה שהזכיר לי את החליפה של פגי היה הרגע הזה בתצוגה:

התמונה נלקחה מתוך הכתבה על הקולקצייה בFashionForward-מאקו

רואות את הדמיון? או שזו רק אני...?

בכל מקרה, עוד כמה מילים על מד מן: אני יודעת שאמרתי שלא אדבר על הפרק האחרון, אבל דבר אחד אני חייבת לפרוק: קייטי לוטז שמגלמת את סטפני הורטון, "האחיינית" של דון היא מדהימה ביופיה!

מזכירה לי קצת את ג'וליאן מור...

ודבר אחרון-למי שלא מכיר, הבלוג של טום ולורנזו הוא Fabulous and opinionated! בין שאר הדברים שהם עושים, הם גם סיקרו את פרקי מד מן וניתחו את הדמויות ואת מה שהן לובשות בהתאם למיזנסצינה וזה סופר מעניין. אני יודעת שמד מן כבר נגמרה ואין יותר על מה לכתוב, אבל עדיין שווה להתעדכן רטרואקטיבית וחוץ מזה הם כותבים על עוד מלא דברים שווים ומגניבים.

והרגע האחרון שאהבתי, הוא מתוך פרק של הסדרה: Weird Loners, זוהי סדרה קומית חדשה (הייתה סדרה קומית, לצערי היא בוטלה לאחר שישה פרקים בלבד) שאני באופן אישי מאוד מחבבת. ( מאוד חיבבתי). הרגע המגניב בפרק היה כשהבנות בבר "לנשים בלבד" חשבו בטעות שאריק החמוד והמוזר הוא אישה. אישה לסבית.

כל הבלבול הג'נדרי הזה עשה לי לחייך.
אהבתי גם את הרגע שבו קארן הסטרייטית התגנדרה באאוטפיט קאז'ואלי מגניב לדייט עם בחורה שאוהבת בנות אבל גם יוצאת עם הבחור שבכלל קארן רוצה. מבולבלים? גם אנחנו.

טוב, זהו להיום. שיהיה כמעט סופ"ש וכמעט חג שמחים!