יום שלישי, 2 ביוני 2015

The summer people are here

לאחרונה יצא לי לצפות בשתי סדרות: הרומן ונקמה, אמנם הן שונות זו מזו אך גם בעלות מכנה משותף גדול אחד. בשתיהן קיימת יריבות נצחית בין עיירת הנופש לעשירים בלבד הידועה בשמה The Hamptons והעיירה השכנה של פשוטי העם Montauk שאוהבים לקרוא לנופשי ההמפטונס "Summer people" כמו מלגלגים על כך שעם בואו של הקיץ הם זוחלים מתוך המערות האפורות שלהם (יש שקוראים להם משרדים), אורזים את חפציהם וילדיהם ונוסעים לעבר החופש הגדול.

המתיחות הזו גרמה לי להרהר על כל מיני דברים. למשל חשבתי האם קיימת מקבילה לכך בישראל, האם ישנה מתיחות כזו בין עיר אחת שבעצם מחולקת לשתיים, כאשר צד אחד כולו מותרות ויוקרה המהווה מפלט לעירוניים האמידים, בעוד שהצד השני כולו זועק פשטות וענווה בעודו משמש את אנשי העיירה לכל צרכיהם הסבירים והבינוניים. לא הגעתי למסקנות חותכות בעניין.

ביטוי נוסף של היריבות מגולם גם בהיבט של הלבוש. כשבמקור את מה-upper east side (או כשאת מתחזה לאחת כזו) שבאה לנפוש בהמפטונס אז יש לך את כל הכסף שבעולם, את כל הפנאי שבעולם ואת מאוד אוהבת בגדי מעצבים. ואת נראית ככה:


כשאת מונטאוק בורן אנד רייזד, אין לך המון כסף לבזבוזים מיותרים וככל הנראה את ממלצרת בדיינר המקומי או עובדת בחנות של המוזיאון ההיסטורי של העיירה. כנראה שאת רוב בגדיך את רוכשת בחנות בגדים יד שניה או סתם גונבת לחבר שלך חולצה אבל בקטע אותנטי כזה ולא כי שמעת שזה באופנה עכשיו. ואת נראית ככה:


כבר סיפרתי על כך שבשבועות ביליתי בנחשולים נכון? אז השהייה שם שוב עוררה אצלי הרהורים בנושא, אפילו חשבתי שאולי נחשולים מהווה סוג של אופציה מקבילה כי מצד אחד, יש את הקיבוץ ומצד שני יש את כפר הנופש שנבנה לצידו. לכפר הנופש לרוב מגיעים אנשים מהעיר שרואים בים ובשלווה מפלט רגעי ומפנק מהחיים העירוניים התובעניים, בעוד שחברי הקיבוץ הסמוכים פשוט חיים על הים וידוע שכשאנשים חווים משהו כל הזמן, הוא הופך לקצת פחות מרגש עבורם.



בדרך כלל בערבים אנחנו הולכים לאכול במסעדה של רוסו שנמצאת במעמקי הקיבוץ ולפעמים אני מדמיינת שהמלצריות אומרות בלב: "אנשי הקיץ הגיעו". כמובן שהניגודים לא כאלו חריפים ואפאחת מאיתנו היא לא בדיוק בלייר וולדורף או אמילי ת'ורן אבל זה בכל זאת גרם לי להשתעשע במחשבה, אני אפילו לא כל כך יודעת איזו מחשבה, כי זה לא שבדיוק בא לי להיות ילדת המפטונס ועדיין...



התמונות לקוחות היישר מערב חג בנחשולים ובעצם זה האאוטפיט השלישי באתגר. לא הייתי מונטאוק גירל וגם לא המפטונס גירל. הייתי סתם גירל. לבשתי שמלת קרושה עם שרוולי וולן מתנפנפים שרכשתי בטרנץ' לפני מספר חודשים, נעלתי סנדלי מליסה אהובים, כאשר גולת הכותרת היא השרשרת המדהימה שקיבלתי במתנה מאימא של בנזוגי ממש באותו הערב שבו צולמו התמונות. השרשרת היא של המותג "שאפולה" ששייך ללילך מוזס, בת דודתי על פי חוק:) בכלל חשבתי לענוד שרשרת אחרת של שאפולה עם השמלה, אבל לילך הביאה איתה לנחשולים מגוון של שרשראות לבחור מהן וכך יצא שלבסוף השרשרת התחברה לשמלת הקרושה בצורה מדויקת בזכות הפרחים שמככבות אצל שתיהן.














שאלה חשובה לסוף: מה את יותר? Hampton's Girl? או Montauk girl?


אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה