יום ראשון, 27 בנובמבר 2016

פינה חודשית: ספר, סרט וסדרה שאהבתי

לפני שאני מתחילה - תהייה: פינה יכולה להיות סוג התוכן היחיד שקיים? אני תוהה, כי המטרה הייתה שהפינה של שלושת ה-ס'; סרט, ספר וסדרה שאהבתי, תהיה עוד פוסט מני רבים ולא הפוסט היחידי, מן הסתם... אבל אתן יודעות מה אומרים: את מתכננת תכניות ואלהים צוחק. בכל מקרה, כבר התחילו להצטבר אצלי המלצות שונות והגיע הזמן לשחרר אותן לאור. אני לא יודעת אם כל פינה תהיה בסימן של משהו, אבל כך קרה ולפינה הזו לא נותרה ברירה אלא להיות - פינה בסימן 'אבות ובנים'.

סרט//
שבוע ויום

סרט ישראלי (בבימויו של אסף פולונסקי) שובה לב ולא שגרתי על אב וגם אם, אבל בעיקר אב שמתאבל על בנו שנפטר ממחלת הסרטן. שי אביבי הוא האבא והוא משחק נפלא! תוך כדי ההתמודדות שלו עם האובדן, הוא לוקח מהמגירה של בנו בבית החולים גראס רפואי, אבל אין לו מושג איך עושים את זה.. למזלו, הבן של השכנים הוא סטלן מדופלם וחובב אייר גיטאר שמגולם על ידי תומר קאפון הנשמה (בעצם, ככה בכלל התוודעתי אליו ועכשיו אני הרוסה עליו בתאג"ד, אבל אני סוטה, מהנושא, כלומר...) שמכין לו ומעשן איתו ג'וינטים, רובץ לצידו וגם יוצא איתו למסע מרגש ואף משעשע... סרט שהזכיר לי למה אני אוהבת סרטים ישראלים.

סדרה//
ריי דונובן


תקופה ארוכה סירבתי לראות את "ריי דונובן" כי יש לי קטע כזה שאני לא רואה סדרות שסובבות סביב גברים לרוב ושבטריילרים ובכל התמונות רואים רק את הגבר//הגברים במרכז. למשל, מאותה הסיבה בדיוק אני מחרימה את SUITS (אני מניחה שאני לא צריכה לפרט למה...). מה לעשות, נולדתי אישה (אבוי) ובקטע מוזר כזה אני מזדהה יותר עם סדרות נשיות או לפחות כאלה שלא מדירות נשים לגמרי. אבל כך רצה הגורל והאהבה שלי לדרמות משפחתיות גברה על האנטי שלי לסדרות-סובבות-גברים ומזל שכך. כי חוץ מזה שריי הוא נשמה, יש לא מעט דמויות נשיות חזקות ומדהימות בסדרה הזו. ובעיקר כאמור, הדרמה המשפחתית פשוט סוחפת ומרתקת. רי הוא בנו של מיקי דונובן, פושע בוסטוני ממוצא אירי שהורס כל דבר שהוא נוגע בו ובגלל זה ריי ממש מעדיף שהם לא יהיו בקשר, אבל מיקי פשוט לא משחרר. אי אפשר שלא להתאהב בגברברים האיריים הקשוחים ובמערכות היחסים הסבוכות שלהם והפסקול של הסדרה פשוט מושלם, כשבכל סוף פרק מתנגן שיר מוצלח כזה או אחר. אין ספק בכלל שכש-Algiers התנגן בסדרה נשביתי סופית.

ספר//
בנדיט




בנדיט הוא ספר הביכורים הנפלא של איתמר אורלב ובתור מישהי שלא מאוד חובבת ספרות ישראלית, יש סיכוי טוב מאוד שהספר הזה שינה את התמונה הזו. בנדיט הוא סוג של הגרסה הפולנית ל"ריי דונובן" - טאדק הבן מתכחש לסטפן, אביו שהיה בנדיט לא קטן ולא בדיוק עמד לצד משפחתו. בעת משבר משפחתי משל עצמו, טאדק מחליט לצאת למסע לא פשוט בכלל ולהתאחד עם אביו הבעייתי אחרי שנים רבות-רבות של נתק. בכיתי, צחקתי והזדהיתי המון. כן. גם עם דמות גברית. גם זה קורה לפעמים.