יום חמישי, 26 באפריל 2018

A new version of me - גרסת האימהות

מדי שנה (עם דילוג קל על שנה שעברה), אני מעלה בבלוג פוסט יומולדת שכותרתו A new version of me, בהשראת שיר הנושא מתוך ה(!)סדרה, פליסיטי. מוזמנות לכאן ולכאן, והשנה, אני בטוח לא יכולה להתעלם מהגרסה החדשה שהפכתי אליה. מרגע הולדתה של נעמי המתוקה שלנו, בין בליל ההורמונים, חוסר שעות השינה והכאוס הכללי, פתאום מלא אסימונים החלו ליפול ודברים הסתדרו במקומם, אז החלטתי לרשום אותם כדי לא לשכוח, כי טפשת פוסט לידה וזה...:

לא לשפוט, כן לוותר ולהבין

להפוך לאימא זה בעצם פתאום להבין את כל האימהות באשר הן, כן, כולל את אימא שלך עצמך; להבין את ההקרבות שהיא עשתה בשבילך, את הקשיים והאתגרים שעמדו בפניה, את הטעויות שכנראה עשתה, ואת זה שהיא לא מושלמת...כי עכשיו את נמצאת בנעליים שלה וגם את תעשי טעויות ותהיי לא מושלמת. אז גם כשהיא אומרת "אל תחזיקי יותר מדי על הידיים כדי שלא תתרגל", את לא חופרת לה כמה שהיא מיושנת והזויה, כי דקה אחרי זה היא מספרת לך שהיא כל היום החזיקה אותך על הידיים רק כדי שלא תבכי ושיהיה לך נעים וחמים. היא פשוט יודעת כמה קשה ומעייף זה יכול להיות ובגלל שאת הבת שלה, היא דואגת לך ומנסה להקל עלייך, וגם את בדיוק כמוה רק מנסה להקל על הבת שלך.


להפוך לאימא זה גם להבין את חברותיך האימהות בהווה והאימהות בעתיד ושכל אחת היא קצת אחרת, ועושה דברים שונה ממך. זה המקום לתת להן להיות האימהות שהן רוצות וצריכות להיות ולא לנאום על איך את עושה דברים, כי גם אם יש לך נסיון של חצי שנה או שנתיים או עשרים, כולנו באותו המסלול של ניסוי וטעייה. אפשר להקשיב ולתת עצה באהבה, אבל לא לחשוב שאת עושה משהו טוב יותר בהכרח, כי הרי ברור שמחר הכל יכול להשתנות. כולנו פשוט משתדלות לעשות את המיטב.


פרופורציות, חמודה

פעם הייתי נעלבת הרבה ומתרגשת מכל דבר - ממה שאמרו לי, ממה שעשו לי וממה שחשבתי שאמרו לי או עשו לי. להפוך לאימא זה בעצם אומר שאין לך זמן וכוח לזה יותר, יש לך דברים יותר חשובים להתעסק בהם, כמו להחליף חיתולים, לעשות פרצופים מפגרים ולהרדים. אבל ברצינות, איכשהו אני מצליחה שלא לייחס חשיבות יתרה לאמירות ודיעות מסוימות ומרגישה אותן פשוט חולפות מעליי. פרופורציות. מילה קסומה שמלווה אותי עכשיו לכל מקום. 


לאפשר לעצמי (ולאחרים) מרחב לקשיים ולטעויות 

להפוך לאימא זה בעצם להבין שלהיות אימא זה קשה, כן, בין רגעי האושר והשמחה הגדולים יש גם הרבה קושי. ההריון, הלידה וההורות עצמה טומנים בחובם המוווון אתגרים. אם פעם חשבתי והרגשתי שאני תמיד צריכה להעמיד פנים שהכל בסדר, גם כשלא כך היה המצב, היום אני מרשה לעצמי להשבר ולטעות ולשתף, כי בעיקר אני יודעת שכולם חווים רגעים ותקופות קשות ובעצם זה שאני מאפשרת לעצמי, אני מצליחה גם לאפשר לאחרים את המרחב שהם צריכים.


פעם את למטה, פעם את למעלה

פעם הסתכלתי בעיקר על מה שלאחרים יש ולי אין. כשאת הופכת לאימא, את מקבלת מתנה ענקית, וקשה לך שלא לראות את מה שיש לך. כולנו מחפשים להגשים את עצמנו, אם זה בקריירה שלנו, או בחיים האישיים ולחלק מאיתנו חלק מהדברים מגיעים בקלות ולאחרים לא וחוזר חלילה. היום אני מבינה שאף אחד לא נמצא רק למעלה או רק למטה, אלא שאנחנו נעים על הציר הזה הלוך ושוב במשך כל חיינו ושלכן שווה להעריך את תקופות 'הלמעלה' ולחמול על עצמנו בתקופות 'הלמטה'.