רשימת צפייה נטפליקסית - חלק ב'

אי שם הבטחתי לפרסם חלק ב' להמלצות צפייה בנטפליקס וחשבתי שאתמקד בסרטים, אבל לצערי, הסרטים בנטפליקס דיי עולב ואני מתקשה למצוא מסה גדולה של סרטים (יותר משניים, שלושה) ששווה להמליץ עליהם. אז החלטתי ללכת על מיקס של כמה סדרות חדשות (וכמה שלא) שיצא לי לראות לאחרונה וכמה סרטים שבכל זאת שווים צפייה.

סדרות

חוץ מדרמה מופתית אחת, כל הסדרות שאהבתי לאחרונה בנטפליקס היו יותר בווייב הקליל, דרמות קומיות, כשכל פרק הוא בערך חצי שעה:

//The end of the F***ING world

טוב, אפצח בהצהרה דרמטית שאין חזור ממנה - מדובר בסדרה מושלמת, ממש ממתק טלוויזיוני! כשקראתי את התקציר של נטפליקס, חשבתי לעצמי, 'אוף עוד סדרה יומרנית, מתלהבת וחסרת נשמה מבית היוצר של המכונה המשומנת שנקראת נטפליקס', אבל לא היה לי מה לראות, אז החלטתי לתת לה צ'אנס בכל מקרה. ומאז כבר ראיתי אותה עוד פעם במלואה. מדובר בסדרה של 8 פרקים כשכל פרק הוא בן 20 דקות, כך שבסך הכל מדובר בצפיית בינג' מספקת מאוד של בערך כשעתיים וחצי. מצד אחד, זה פורמט בינג' מוצלח, ומצד שני אם זה היה סרט של אולי שעתיים נאמר, אין ספק שזה היה הופך לסרט קאלט. אוקיי, אז על מה הסדרה בעצם? אני הולכת לתאר אותה בהרבה יותר פאתוס אגב מהתיאור המעפן של נטפליקס, אז התכוננו: הסדרה מבוססת על רומן גרפי ומביאה לנו את סיפורם של שני בני נוער בריטים אבודים ומבולבלים שמוצאים זה את זו וביחד יוצאים למסע התבגרות מצחיק, מרגש ומטורף שיחשוף אותם (ואותנו) בפני תובנות ואמיתות על חייהם, שלבסוף מתחברות לסיפור אנושי, פשוט ומורכב בו זמנית (משהו שמהתיאור לדעתי פחות היה ברור ואולי זה לא בהכרח גרע מהחוויה, דווקא בגלל זה אלמנט ההפתעה התעצם, אז אולי נטפליקס בכוונה הנמיכו ציפיות;)). יש לי פינה חמה מאוד בלב לסדרות וסרטי רואד טריפ שמלווים באקשן והומור שחור, למשל אחד הסרטים האהובים עליי אם לא ה-זה A Life less ordinary של דני בויל (שמשום מה לא הרבה אנשים מכירים...) והמון דברים בסדרה הזו הזכירו לי אותו. אה ולא פחות חשוב - מלווה את הסדרה פסקול מ-ו-ש-ל-ם!!! 

כמה: עונה אחת. 

//LoveSick

עוד סדרה בריטית ממש מוצלחת, וכן בגדול כמו שמסגיר אותה השם שלה, זו סדרה על חולי אהבה. מדובר בחבורת חברים שכולם בה כבר יצאו ושכבו אחד עם השנייה, וכמובן כל זה מתובל באינספור אהבות נכזבות, אהבות בסתר ואהבות חד צדדיות. זו צפייה קלילה וחביבה מאוד שתשאיר אתכם עם חיוך בסוף כל פרק. יש בה משהו מקסים ופשוט ולא מתחכם ובעיניי זה ממש כיף, בעיקר בתקופה שהרבה סדרות מהסוג הזה ממש מנסות להיות מתוחכמות ומתוסבכות, מה שלבסוף הורס את החווייה ולא בהכרח תורם לאיכות הסדרה. 

כמה: שלוש עונות (בדיוק בתחילת ינואר הצטרפה העונה השלישית במלואה). 

//She's gotta have it

סדרה שמבוססת על סרט משנות ה-80 בעל אותו השם של הבמאי ספייק לי (שגם אפשר למצוא בנטפליקס). הסדרה עוקבת אחרי חייה של נולה דארלינג, אמנית פמיניסטית שמגדירה את עצמה גם דרך היותה אפרו-אמריקאית וחוקרת היבטים אלו באמנות שלה. היא מעין פרי ספיריט שמנהלת מערכות יחסים רומנטיות עם שלושה גברים במקביל. הסדרה מתרחשת בניו יורק ובעיקר בברוקלין וכידוע סדרות ניו יורק בייסד הן אהובות עליי במיוחד. יש בסדרה המון אקספרימנטליות מגניבה (טוב, ספייק לי) ולכן היא ממש מחדשת ובעיקר מרעננת. גם החקירה של ההיבט המגדרי והגזעי מרתקת ומביאה איתה דילמות ונקודות מבט חדשות שאני מאמינה שטרם נצפו על המסך בכזו רמה, למשל: התעסקות ואפשר לומר גם אי-התעסקות בגוף הנשי השחור וכפירה בתוויות וכינויים בסגנון של ה"השתכנזת!" שלנו. שורה תחתונה, אני מאוד אהבתי את הסדרה הזו ואם אתן מתגעגעות לגירלז, יש מצב שאפשר להכריז עליה כתשובה השחורה לGIRLS. 

כמה: עונה אחת.

עוד שתי סדרות קומיות חביבות שמתאימות לצפייה קלילה:

//The Good Place

האמת שלקח לי קצת זמן להכנס אליה, אבל היא התגלתה כחמודה מאוד ובהחלט מעבירה את הזמן בטוב. קריסטן בל ההורסת מתה ומגיעה לגן עדן. בטעות. ומשם הכל מתחיל להסתבך. זו סדרה מלאה בצבע, ליטרלי, וגם טד דנסון החמוד שם. קיצר, שווה צפייה. 

כמה: עונה אחת בנטפליקס ועונה שנייה זמינה להורדה. 

// Don't Trust The B in APT 23

מהיותר ישנות ברשימה. ג'סיקה ג'ונס בתפקיד שהרבה יותר כיף לראות אותה בו בתור הביץ' היפה שכולם אוהבים לשנוא. תכל'ס, פשוט סדרה כייפית ומשעשעת, גם במקרה הזה לוקח קצת זמן להתניע ולהכנס אליה, אבל היא אחלה. וגם מתרחשת בניו יורק, שכאמור we like:) אה וכן, גם אני אזכיר את העובדה החרושה שג'יימס ואן דר ביק משחק שם את עצמו. 

כמה: 2 עונות וזהו. 

ולקינוח:

//MindHunter

התותח הכבד ברשימה. בדיוק ההפך מכל מה שקליל. סדרה מצויינת ומרתקת שמביאה לנו את תחילתו של עיסוק הפרופיילינג באף בי איי, דרך ראיונות שמבוססים על ראיונות אמיתיים שנעשו עם רוצחים סדרתיים אמיתיים. מה יש בה: דיאלוגים שנונים, דמויות כובשות ומערכות יחסים מסקרנות, וכמובן עיסוק בפמיניזם ובמתח בין נשים לגברים על בסיס ההנחה שכל הרוצחים כמובן שונאים ורוצחים נשים בגלל שאימא שלהם דפקה אותם.

כמה: עונה מצויינת אחת. בינתיים. 

סרטים

אז כאמור, ספריית הסרטים של נטפליקס ישראל היא לא משהו בלשון המעטה (כשהייתי בארה"ב התרשמתי יותר מאיכויותיה) ובתחום הקומדיות/דרמות אני כמעט אף פעם לא מוצאת את עצמי, אין המון סרטים חדשים ואלו שכן פשוט לא מספיק טובים בעיניי. מה שכן, בתחום הקלאסיקות/הקאלט, האינדי והדוקו יש כמה יציאות טובות פה ושם:

//Joan Didion: The Center Will Not Hold

דוקו מעניין על סופרת ועיתונאית שאני מודה שלא הכרתי קודם לכן. גו'אן דידיון היא דמות מרתקת, אחת כזו ששותה פחית קולה כשהיא מתעוררת בבוקר ולא מבינה מה ההתהלבות הגדולה מקפה. עיתונאית שעבדה גם בווג וגם סקרה מלחמות ונושאים כמו זכויות אדם שעליהם היא גם כתבה ספרים שזכו בפרסים. סיפור חייה מאוד עניין אותי והיו לה חיים מאוד לא פשוטים. היה מאוד מסקרן בעיקר להחשף על הדרך לתצלומים וסרטונים משנות ה-70 שמלאים בהמון שיק אלגנטי ומינימליסטי ולגמרי עושים חשק לעבור לגור בתוכם.

//The SQUID and the WHALE

נוח באומבך ממש לא עקבי אצלי, לפעמים אני ממש אוהבת את הסרטים שלו ולפעמים אני פחות מתחברת. הסרט הזה שהוא שיתוף פעולה שלו עם ווס אנדרסון מככב ברשימת האהובים, והרבה בזכות האסתטיקה והסיגנצ'ר מארק של אנדרסון שמרוח בכל מקום. הסרט מגולל את סיפור חייה של משפחה ניו יורקית בוהמית מאוד, וכיאה לכאלה הם מאוד אקסצנטריים, אבל בלי להמאיס את עצמם. יש משהו מאוד חביב בכל הדמויות ובדיאלוגים ביניהם וסיפור ההתבגרות של האחים מועבר בצורה רגישה ומלאת התחשבות. שורה תחתונה, מן סרט חמוץ מתוק כזה על משפחה, זוגיות, הורות והתבגרות. שווה. 

//Sleepless in Seattle

אני מניחה שבמקרה הזה יש פחות צורך לתאר במה מדובר. סרט שטוב לשמור לערב של דייט זוגי, דייט אישי או דייט עם בן וג'רי:) כיף שיש אותו בנטפליקס אין ספק.